מיומנה של שביעיסטית
מאיה אבישר שלנו התחילה השנה את כיתה י"א. על מבחנים, הפסקות צהריים, והלחץ מהבגרויות. זה הזמן לקרוא כמה דפים מיומנה של שביעיסטית מצטיינת.
אז לפני כשבועיים התחלתי את כיתה י"א. הרבה אמרו לי שכיתה י"א היא השנה הקשה ביותר בתיכון, אבל בחרתי שלא להאמין, לפחות עד שקיבלתי את מערכת השעות של כיתה י"א 4, הכיתה האהובה שלי איתה אני מבלה חצי מהשבוע. אז לכל תיכוניסט יש מקצועות ליבה ומקצועות הרחבה, נכון? המקצועות המורחבים שלי הם מוזיקה והיסטוריה, מה שהסתבר כמקצועות רבי-שעות, אז שלוש פעמים בשבוע אני נשארת בבית ספר עד 18:30. כן כן, קיימות שעות לימוד כאלה, למזלי כל השעות האלה הן נגינה ושירה וכל הדברים שאני הכי אוהבת לעשות.
להיות בבית ספר בשעות האלה זאת באמת חוויה מיוחדת. ברור שיש שעות חלון באמצע, שהחלטתי לעשות בהן שיעורי בית (כי מסתבר שבכיתה י"א, בניגוד לכיתה י', יש שיעורי בית), אבל בערך בסביבות השעה 15:00 שבה כל תלמידי ישראל כבר נמצאים בבתיהם במזגן מול הפייסבוק, מי שנמצא בבית ספר – מתחרפן. זאת השעה של איבוד העשתונות, מה שמועיל ביותר להרכבים המוזיקליים של המגמה. אנחנו נהיים הרבה יותר יצירתיים בשעה הזאת!
עוד דבר שמיוחד בלימודים עד שעות מאוחרות הוא שאוכלים הרבה יותר. לא יודעת איך זה בבתי ספר אחרים, אבל בתוך בית הספר שלי יש קפיטריה עם המון אוכל, והתיכון שלי אפילו ממוקם ליד קניון קרית אונו שבו כמובן יש המון אוכל. בהפסקה של 10:00 יוצאים לנשנש איזה בורקס, בהפסקה של 12:00 כבר נהיים קצת רעבים אז קונים צ'יפס או משולש פיצה, וברי המזל שנמצאים בבית ספר בהפסקה של 14:00 או באיזושהי שעת חלון, כבר קופצים לאיזה המבורגר, נודלס או אפילו שווארמה- כל מה שצריך לעשות כדי להגיע לעולם המופלא של ארוחת הצהריים הוא לעבור מעבר חצייה. מאסטר שף זה כאן.
אני רוצה לחזור רגע לעניין שיעורי הבית. שנה שעברה זה היה פיקניק! המורה לספרות ביקשה לקרוא איזה קטע = אין שיעורי בית, המורה למתמטיקה ביקשה לחזור על התרגיל שכבר פתרנו בכיתה = אין שיעורי בית. מה פתאום מפילים עליי 20 תרגילים להכין ליום למחרת?! כנראה שבגרויות זה לא צחוק, ואצלי בבית ספר 90% מהבגרויות הן בכיתה י"א. מבחינתי זה מסתכם בבגרות אחת בספרות, שתי בגרויות באנגלית, שלוש בגרויות במתמטיקה, שתי בגרויות בהיסטוריה, בגרות אחת בלשון, בגרות אחת במוזיקה, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. אלוהים ישמור, מי עומד בלחץ הזה? אני רוצה לראות תיכוניסט אחד שעשה עשר בגרויות בכיתה י"א ושרד.
אז אחרי שהספקתי להתלונן על מיליוני השעות שאני עומדת לבלות בבית ספר השנה, להתמרמר על הבגרויות ואפילו על האוכל, הגיע הזמן שאני אגיד את האמת: אני ממש שמחה לחזור לבית ספר. עם כמה שכל החופש הזה הוא שובר שגרה וזה דבר נפלא, אי אפשר לישון כל כך הרבה! אני שמחה לדעת שחזרתי למסגרת וששוב יש לי סיבה לקום בבוקר.
נותר רק להחזיק אצבעות ולקוות שאני אהיה אופטימית ומקסימה גם בהמשך השנה.
Loading ...
