הטסט הראשון שלי
נועה באר ניגשה לטסט הראשון שלה. החששות היו בשמיים, הלחץ כמעט חתך את האוויר לשניים ובסוף….מה אתם אומרים, עברה או לא עברה?
המבחן האחרון התקיים ב21.12.2011, התוצאה……………………. עבר!!! המילים האלה גררו אחריהן צרחות שהיישוב הקטן שלי מעולם לא שמע. כן זה היה המענה הקולי של משרד הרישוי שהודיע כי ביום רביעי ה-21.12.2011 ב8 ועשרים בבוקר ניגשתי לטסט הראשון שלי….. ועברתי!
אני חייבת להודות, מעולם לא הייתי לחוצה כל כך.כמו תמיד, התסריט הכי נוראי רץ במוחי הקודח, לפיו נכשלתי בטסט ואני אצטרך שוב לחכות לפחות שבועיים עד לטסט הבא, לשלם 500 שקל ולעבור את המאורע המלחיץ הזה שוב. אחותי הקטנה עדה שמהרגע שהגעתי הביתה עד הרגע שקיבלתי את התוצאות הידיים שלי רעדו וכל מה שהיה לי בראש זה המחשבה של המענה הקולי שמבשר לי את הבשורה הנוראית שנכשלתי ושוב, למרות כל הניסיונות להירדם עד לאותה השעה שבה התוצאה הסופית הייתה אמורה להגיע פשוט לא הצלחתי.
כן, הרגשתי שהלך לי ממש רע בטסט, הרגשתי שעשיתי טעויות של מישהי שנוהגת בדיוק יומיים ולא יודעת כלום. את לימודי הנהיגה שלי התחלתי בחופש הגדול, למה לקח לי כל כך הרבה זמן לגשת לטסט? פשוט כי היה חודש באמצע שלא יכלתי לעשות שיעורים ובנוסף לזה כל פעם שבוע אחר שלא היה לי זמן. התכנית שלי כמו של כולנו הייתה לגשת לטסט בדיוק בגיל 17 ולעבור. אם כל העניין היה מתבצע כמתוכנן היה יכולה כבר להחזיק ברישיון הנכסף, אבל זה כמובן לא קרה. ניגשתי לטסט לאחר כ-35 שיעורים. שמחתי שלא ניגשתי על המינימום, שכפי שידוע לכולנו עומד על 28 שיעורים, כי ידעתי שהמורה שלי יגיש אותי אך ורק כשאהיה מוכנה והוא צדק, המינימום הוא ממש לא מספק.
הטסט התנהל ככה: בשבע בבוקר המורה בא לאסוף אותי מהבית, מכיוון שהוא הכיר אותי עוד לפני שהתחלתי ללמוד נהיגה הוא ידע שאני לחוצה מאוד ככה שהוא ניסה להרגיע אותי וכמובן שהוא לא ממש הצליח. עשינו שיעור רגיל שכלל נסיעה לכפר סבא, סיבוב בעיר ובנוסף, אספנו את התלמיד שעושה איתי את הטסט. כשהגענו למשרד הרישוי כבר עמדו שם, כאילו היו תרנגולים שמתכוננים לשחיטה, עוד כ-6 מכוניות עם תלמידים מבוהלים המחכים לטסט. אחד אחד הטסטרים נכנסנו למכוניות ויצאו מהחניה ואני והתלמיד שהיה איתי באוטו חיכינו בסבלנות. אחרי רגע יצא "רב הבוחנים" האחראי על כל הטסטרים ומד הלחץ שלי עלה לרמה הגבוהה ביותר- הוא ידוע בתור אחד שלא מעביר טסט ראשון.
בקושי עברה שנייה והוא כבר נכנס לאוטו, לקח את המסמכים בידיים ויצאנו לדרך. התלמיד שהיה לפניי חווה כישלון נוראי בטסט- נכנס באין כניסה, קיבל ברקס פתאומי ה לא הצליח לבצע חניה כמו שצריך. אחרי כ-20 דק התחלפנו וכבר ידעתי שמשהו לא בסדר, הוא עצר קרוב מידי למכונית לפניי והייתי צריכה לעשות רוורס כדי לצאת. שאר הטסט היה מעורפל מרוב שהייתי בלחץ. רק רגע אחד זכור לי ועובר לי בראש כל פעם מחדש- סטיתי מהנתיב והבוחן שלח יד לתפוס את ההגה ולמזלי תיקנתי את עצמי לפני שהוא הספיק לגעת. באותו רגע כבר הייתי בטוחה שנכשלתי ואיבדתי תקווה.
שאר הסיפור די ברור. עברתי ,וזו ללא ספק התחושה הטובה ביותר שהייתה לי בחודשים האחרונים. טסט ראשון אתם קולטים?! כמובן שלכולם היה מה להגיד "זה עניין של מזל", אז זהו שזה לא. אם תדעו לנהוג תעברו ואם לא.. כנראה שלא.
אז טיפים לטסט הראשון? קודם כל תשתדלו לבוא רגועים, כמה שזה לא אפשרי בכל זאת נסו. תנהגו כמו שאתם יודעים ולמדתם ואל תפתחו פתאום שיטות נהיגה מיוחדות,כי ובסופו של דבר כנראה שהמורה שלכם ידע מה הוא עושה. אם אתם רוצים לעבור מהר פשוט תתקתקו שיעורים ותהיו מרוכזים תמיד בכל דבר. אז קדימה, כל העצלנים שעוד לא התחילו זה הזמן להתחיל וכל הצעירים אל תמשכו את הזמן ברגע שתוכלו תתחילו לעבוד על זה כי זה הכי יעיל בעולם.אז מה עוד נשאר לי להגיד?? אה… שלושה חודשים לסיום המלווה!!!! מבטיחה לנהוג בזהירות….
Loading ...
