והדרת לרעך כמוך
במדינת ישראל של שנת 2011 כולנו מצפים לשוויון מלא בין גברים ונשים
במדינת ישראל של שנת 2011 כולנו מצפים לשוויון מלא בין גברים ונשים בכל תחומי החיים., אז מצפים. בתקופה האחרונה כולנו שמענו וראינו על הדרת נשים בקרב הציבור החרדי ואפילו אצל חלק מהדתיים שמקוטלגים כ-"כיפה סרוגה" . לי הדבר יותר ממפריע, לא רק כנערה שזכויותיה הבסיסיות נפגעות, אלא בעיקר בתור אחת שהוכרחה לעבור לתל אביב מירושלים יחד עם כל המשפחה בגלל שהשכונה שלנו ( שמואל הנביא ) התחרדה עד לרמה שאימא שלי לא הייתה מסוגלת לעבור ברחוב כשלגופה גופייה בלבד . אני באה ממשפחה של שומרי מסורת- חגים, מועדים, וכל מה שקשור למורשת ישראל, אבל התגובות, המבטים וההתנהגות הנבזית שלא מתחברת לי עם המשפט המוכר " דרך ארץ קדמה לתורה" גרמה לנו לברוח במהירות, כי להילחם זה פשוט נראה כמו דבר מיותר.
אני רואה בחדשות את הילדה האומללה בת ה-8 שצריכה לסבול את חמתם של גברים מבוגרים שיורקים עליה, קוראים לה בקריאות גנאי ומתנהגים אליה בצורה מזוויעה ואני שואלת את עצמי מה ההבדל בין זה לבין התעללות חמורה שעליה צריכים לעמוד למשפט? הרי אותה ילדה לא התהלכה לה במכנסונים קצרצרים וגוזייה, היא בסה"כ ניסתה להגיע לביה"ס הדתי שבו היא לומדת. האם אנחנו בדרך להפרדה מוחלטת בין נשים וגברים ? האם אנחנו הנשים מוכנות שיכפו עלינו לשבת מאחור , או לעבור מדרכה בשל היותנו נשים ? או האם אנחנו בדרך להיות אירן 2 אם לא נעצור את כל הקיצוניות הזו ?
הסיפור הזה הוא רק אחד מיני רבים. בזמן האחרון הקיצוניות וההדרת נשים הגיעו למקומות מעורבים לחלוטין בהם יש אפילו אחוז גדול יותר של חילונים. בני ברק , בית שמש ואפילו לחדר כושר בטכניון בחיפה. כן, שמעתם נכון- שני דתיים חובשי כיפה שהתאמנו בחדר הכושר באותו היום מנעו את כניסתם של הנשים למקום. ללא שום הודעה הודעה מוקדמת שינו בטכניון את לוחות הזמנים והוסיפו " שעת הפרדה לגברים ", שעה שבה נשים לא יכולות להיכנס לחדר הכושר . כעבור שעה של עימות הנשים התבקשו לעזוב את המקום, כאשר נכון להיום, ביטל הטכניון את ההפרדה בגלל מחאת הנשים שהייתה במקום. אני לא קונה את כל הבולשיט הזה של לכבד. נכון, צריך לכבד ולהיות סובלניים, אבל ברגע שמדובר בכפייה דתית שמגיעה יחד עם אלימות מילולית והפרה בוטה של נושא שוויון הזכויות, כאן צריך לפעול!
סיפור הטכניון הוא רק חלק קטן מהתמונה הגדולה: נשים שנאלצות לשבת מאחורה באוטובוסים בהוראה של הנהג כאילו היו מצורעות ( על סמך איזה נהלים?), שלטים שמוצבים לבית בית הכנסת בבית שמש שמחייבים את הנשים לעבור לצד השני של המדרכה כאקט של צניעות. שלטים שאותם העירייה לא מסירה בגלל אוזלת יד וטענה שברגע שהשלט הזה יוסר ייתלו עוד עשרה כאלה וכמובן גם הפרדה בחנויות של חרדים באמצעות כניסות נפרדות . כן, אולי מדובר מציבור מסוים, באחוז קטן מהאוכלוסייה הדתית בארץ, אבל יחד עם זאת מדובר באחוז מסוכן שמעצב את דמותה של האישה בחברה הזאת כדמות נחותה וחסרת כל שליטה על עתידה. האם זאת דמות האישה שאותה בשנת 2011 אנחנו רוצים לקדש?
המקרים הבאים מזעזעים אפילו יותר: באחת מהשכונות בירושלים אסרו על נשים להצביע בקלפי בבחירות השכונתיות בגלל הנוכחות של הגברים במקום, ואם נלך יותר רחוק, העיתון החרדי "יתד נאמן" פרסם מאמר בו נטען כי ההפרדה בין גברים ונשים במחנות ההשמדה היא הוכחה לגיטימית לכך שהפרדה בין המינים זה דבר טבעי לחלוטין, ואני אפילו לא התעכב על ההשוואה המזעזעת. לא, לא טעיתם, מדובר בתופעות שמתרחשות במדינת ישראל בשבועות האחרונים. ואם אתם שואלים איפה נמצא ראש הממשלה ומה דעתו בנושא? טוב ששאלתם, כלום!
מקרים כאלה מחזירים אותי אישית חזרה למציאות הכואבת. נכון, היום יותר מתמיד אנחנו רואים נשים בעמדות מפתח בממשלה, מפרנסות את המשפחה, מובילות דעת קהל ומצליחות במקביל להתנהל כאימהות, אבל מסתבר שמתחת לפני השטח ההתנהלות היא התנהלות שמחזקת את ההבדלים בין הגברים לנשים, שמחזקת את חולשתן, את עדינותן ומקבעת את תפקידן המובהק של הנשים- " אישה, למטבח"!
המשפט המפורסם קובע " תחייה, ותן לחיות" וכאשר מקיימים רק את תחילתו הוא פשוט מאבד מערכו וגורם לי להתרגז. תחיו במסגרות שלכם, במוסדות שלכם ואפילו בשכונות שלכם, אבל בשום פנים ואופן אל תשללו לי את הזכות לחופש הביטוי במרחב הציבורי או לחלופין תכפו עליי את המצוות והמנהגים שלכם. מבחינתי, אין לזה הצדקה ומקום במדינה שלנו ובאף מדינה בעולם.
מה אתן חושבות על הדרת נשים?
Loading ...
